<h1>ספר מצות זמניות הלכ' ברכות שער עשירי</h1>
<h2>דף קלז:</h2>
ואם היתה המילה ביום הכפורים או בט' באב לא יברך על הכוס. אך בשאר הצומות שנאמר בהם [ר"ה י"ח ע"ב] רצו מתענין רצו אין מתענין יברך על הכוס ויטעימנו לנער קטן, ודי בזה אע"פ שלא ישתה הוא, על דעת מה שאמרו [שם כ"ט ע"ב] פורס אדם לבניו ולבני ביתו כדי לחנכן במצות. ומי שמל שני תינוקות ביחד די בברכה אחת לשניהם.
ונתחיל בברכת מילה, שהיא המצוה הראשונה המחייבת לכל בר ישראל בביאתו לזה העולם. ונאמר שחייב כל המל את בנו לברך תחלה בא"י אמ"ה אקב"ו למול את הבן. והמל את בן זולתו יברך על המילה. ואח"כ יברך אבי הבן בא"י אמ"ה אקב"ו להכניסו בבריתו של א"א. ועונין כל העומדים שם כשם שהכנסתו לברית כך תכניסהו לתורה ולחופה ולמע"ט. ולא יברך שהחיינו משום צערא דינוקא. ואם לא ימצא שם אבי הבן יברך זאת הברכה בשבילו שום קרוב אליו שיאחז הנער בזרועו. אחר כך יטול המוהל כוס של יין בידו ויברך תחלה בפ"ה, אח"כ יברך בא"י אמ"ה אשר קדש ידיד מבטן, חוק בשארו שם וצאצאיו חתם באות ברית קדש. על כן בשכר זאת אל חי חלקנו צורנו צוה להציל ידידות זרע קדש שארנו משחת למען בריתו אשר שם בבשרנו בא"י כורת הברית. אחר כך יתפלל בעד הנער אלהינו ואלהי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו, ויקרא שמו פלוני. ישמח האיש ביוצא חלציו ותגל האשה בפרי בטנה, כאמור ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך, ונאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי, ונאמר זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם. פלוני זה הקטן גדול יהיה. כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה ולחופה ולמע"ט. וישתה מן היין. וזאת התפלה אינה נחשבת הפסק בין הברכה והשתיה מפני שדומה מענין המילה.
המל את הגר יברך תחלה על המילה, אח"כ יברך על הכוס, אח"כ בא"י אמ"ה אקב"ו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית, שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, בא"י כורת הברית. והברכה על מילת עבדים בא"י אמ"ה אקב"ו למול את העבדים ולהטיף מהם דם ברית, שנאמר המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם, שאלמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, בא"י כורת הברית. ואם הגר או העבד גדול צריך לכסות ערותו בשעת הברכה.
